דירות דיסקרטיות הביטו בסרגיי, ואצבעה לא הובילה עכשיו על הרגל שלי, אלא חפרה בה בציפורניים, עד כאב קל
ראיתי את התפוח של סרגיי מתנגן כשהוא העביר את מבטו על רגליה הארוכות, מונחות על הרצפה, על החזייה הלחה.
גם קטיה קמה. ניגשתי לשולחן, שפכתי עוד בירה לארבע כוסות, שעמדו שם לכמה תמיסות. ידיה רעדו מעט.
“על המגרש,” היא אמרה בפשטות והושיטה לי אחת מהן. אצבעותינו נפגשו, המגע שלה היה לוהט. היא לא משכה את ידה לאחור, ונתנה למגע להתהדק לשנייה נוספת. שתיתי משקה. הקרירות המרה שרפה את גרונו, אך לא הצליחה לכבות את החום הפנימי.
“ובכן, אז… סרגיי ניגש ללנה והושיט לה את היד. זה כמו טורניר אבירות. עיניו נצצו ללא צורך.
לנה הניחה לאט לאט, עם פינוק מלכותי כלשהו, את אצבעותיה על כף ידו. קמה. היא הייתה מעליו, והסתכלה עליו מעט, אבל היה מתח מדהים וחייתי בתנוחה הזו. הוא הוביל אותה לחדר האדים, אל הדלת. לפני שנעלמה, לנה הסתובבה והביטה בי. מהיר כמו פלאש. היה בו הכל: גם אתגר וגם שאלה וגם טיפת פחד. ואז הדלת נסגרה ונשארתי לבד עם קטיה בחדר ההלבשה.
קול הלחי נשמע כמו ירייה. סוף. נקודת האל חזור.
דירות דיסקרטיות עמדו זו מול זו. אני בתחתונים רטובים שכבר לא הסתירו הרבה. היא לובשת את תחתוני הכותנה הפשוטים והרטובים ביותר, שהפכו כעת לשקופים למחצה וטפטפו את ערווה, מתנשאים למשולש כהה ועבה. שדיה התרוממו בכבדות, פטמותיה קפואות בנקודות קשות וחומות. הזיעה זרמה במורד השקע שביניהם.
שנייה, שנייה, פשוט שתקנו, הקשבנו לקולות עמומים מאחורי הדלת: חריקת הגדוד, אנחה דחוסה שיכולה להיות שייכת לכל אחד, קולו העמוק של סרגיי, אומר משהו בלחש.
“פחדת?”- לבסוף שאלה קטיה בשקט, עושה צעד לעברי. היא הריחה כמו חום, בירה ומשהו פשוט, נשי, אולי אחר כך, אולי עור. לא כמו של לנה-מתוק ומטופח. ופראי, כפרי-חריף.
“מה?”- בלעתי גוש בגרון.
“שאני זרה. שדירות דיסקרטיות לא יאהבו.”
היא הייתה קרובה מאוד. יכולתי להושיט יד ולגעת. בטנה הייתה רכה, לא שטוחה וקפיצית כמו של לנה, עם סימני מתיחה קלים כמו חוטי כסף. בחיים.
“לא,”נשמתי בכנות.”
היא חייכה, והפעם החיוך הגיע לעיניה, גרם להם להיות חמים וערמומיים. היא לקחה את היד שלי-היא הייתה קטנה, רכה, אבל חזקה-והניחה אותה על החזה שלה.
אני לא יודע. העור מתחת לכף ידי היה חם לוהט, רך להפליא, חלקלק מזיעה. שדיים כבדים ומוצקים מילאו את זרועי כולה, והפטמה הקשה והנפוחה נחה ממש במרכז כף היד, כמו פעימות לב.
“שום דבר,” לחשה, ונשימתה חרכה את צווארי. – “גם אני.” היא הובילה את ידי על חזה בעצמה, וגרמה לי להרגיש כל תא שלה, כל עצב. ואז הושיטה יד ולחצה את שפתיה על כתפי. לא נישקתי, כלומר התכרבלתי-בפה חם ולח. והחזיקה את הלשון.
מאחורי דלת חדר האדים הגיעה גניחתה המעוכבת אך המובהקת של לנה. גבוה, על הקצה. הבטן שלי התכווצה לגוש. קטיה, מרגישה שאני מתוחה, לחשה ישר לתוך העור:
“אל תחשוב עליהם. הם עכשיו … עסוקים. תחשוב עלי.”
הידיים שלה החליקו למטה אל הגומייה של התחתונים שלי
האצבעות תפסו אותה, משכו אותה למטה. לא התנגדתי. עזר לה. וכשהיא שחררה את הזין שלי, כבר קשה עד כאב, פועם, היא התנשפה בשקט.
“אה, סמה…”, היא נשפה, אפילו רחמים בקולה, וכרכה את זרועה הקטנה והחמה סביבי. אצבעותיה נסגרו, והתכווצויות של הנאה מטורפת רצו לאורך גבה. היא הניעה את ידה למעלה ולמטה, לאט, בחקר, בלחץ קל, שהכהה את עיניה. ואז היא כרעה על ברכיה על הרצפה הקרירה והרטובה של המזווה.
היא הביטה בי, פניה המאודים והאדומים היו בגובה הבטן שלי. במבט שלה היה סוג של אובססיה, רעב.
“תן,” היא פשוט אמרה. ולפני שהספקתי להבין משהו, שפתיה, מלאות, בשרניות, שרפו אותי. היא לא לקחה את פיה מיד, אלא תחילה העבירה את לשונה לכל אורכו, מהבסיס ועד לקצה, מתענגת כמו גלידה. ואז עטפה את שפתיה סביב ראשה, והחום הלח והדוק של פיה גרם לי לגנוח. בקול רם, בצורה חיה.
היא עבדה בפה ברעבתנות, אך בנחת, לא מיהרה לגרגר הכל פעם אחת, אלא בחקר, לטעום, להשמיע קולות של הנאה שקטים ומגרגרים. ביד אחת היא ליטפה את הביצים שלי, ביד השנייה היא לחצה את החזה שלה, מקומטת אותו, והמראה הזה היה כל כך גלוי ומרושע שבקושי שמעתי מה קורה מחוץ לדלת חדר האדים. כל העולם הצטמצם לזווית ההיא בטרום, לפה החם של אשתו של מישהו אחר על הזין שלי, ולכדור התשוקה הפרוע והלוהט בבטן התחתונה שעמד להתפוצץ.
פיה היה משהו אחר. לא כמו של לנה-מיומן, טכני, כמעט משהו עסקי. קטיה מצצה באיזושהי רשלנות חמדנית ובעלי חיים, כאילו ניסתה לשתות אותי מכל דבר, למשוך את נשמתי דרך הבשר. היא נחנקה, נשמעו רעשים רועשים, רוק טפטף על הביצים שלי, וזה היה מעורר בכנות וחזירי עד כדי גיחוך. הדבקתי את ידי בשערה הלח, כבר לא חשבתי על שום דבר מלבד הפה הזה, מלבד המתח הצורב והבונה הזה בבטן התחתונה.
מאחורי דלת חדר האדים נשמעה הצעקה המובהקת של לנה-לא גניחה, אלא זעקה שהושתקה מיד על ידי שאגה נמוכה של מישהו. סרגיי. כאילו התגלגלתי במי קרח ומיד זרקו אותי לתנור. קנאה, כעס, התרגשות פראית-הכל התערבב לכדור אחד מוצק. הזזתי את ירכיי בצורה חדה יותר, כמעט מחוספסת, ונכנסתי עמוק יותר לפה של קטין. היא נחנקה, השתעלה, אבל לא התרחקה. נהפוך הוא, עיניה התמלאו בדמעות, ואצבעותיה חפרו בירכיים, משכו אותי אליה, דרשו עוד.
“קדימה, תגמור לי בפה,” היא התבהרה בצרידות, התנתקה לרגע, ושוב לקחה את פיה, כבר לגמרי, עד היסוד, בולעת אותי באיזה צליל נואש ומטורף.
זה היה הקש האחרון. הגב היה מקושת בקשת, צפצופים פרצו מהגרון, הייתי מזועזע בהתכווצויות של אורגזמה כזו, כפי שנראה שמעולם לא קרה. נפלתי אל תוך הריק, אל תוך האילם, העיוור, שממנו רק טעם הזרע שלי על הלשון והבליעה הלוהטת והעוויתית של קטיה משכו אותי. היא שתתה, ליקקה, שאפה אוויר ברעש, והביטה בי בעיניים רטובות וזוהרות.
נרתעתי לאחור, נשענתי על הקיר, דירות דיסקרטיות מתגלגלות. קטיה קמה אט אט מברכיה, ניגבה את פיה בגב כף ידה. חיוך מאושר ועייף שיחק על שפתיה. היא ניגשה, התכרבלה אלי בכל שדיה הרכים והחמים ולחשה:
“עכשיו תורי. אל תיתן לי ללכת רחוק.”
היא הובילה אותי לספה ישנה וחבוטה בפינת ארון. דחפתי אותי אליו, אז נפלתי על עור קריר. וירדה מולי, כפופה, רגליים רחבות זו מזו, ממש מעל פני.
הנוף היה מהמם. בשר חשוף, לח, ורוד. ריח סמיך, חריף, לא מכוסה לחלוטין בבושם או בסבון, ריח נקי וחייתי של אישה. היא הרימה את עצמה בשתי ידיים, התרחבה עוד יותר ונפלה למטה.
אני רוצה את הלשון שלך, ” קולה נשבר בגניחה.
חפרתי בה בפנים כמו טובע. הטעם היה מלוח, טארט. ליטפתי אותה בלשוני, בשפתיה, העברתי את הקצה על אותה בליטה קטנה וקשה שפועמת בטירוף מתחת לשפתיים. היא גנחה, גבוהה ומתלוננת, הזיזה את ירכיה, נלחצת יותר ויותר אל פני, אצבעותיה נצמדות לשיערי, לוחצות, לא נותנות לה לרדת.
“היא התלהבה, גופה מתפתל בעוויתות של הנאה.
הרגשתי את החום שוב נשפך עלי, כשהדם שוב זורם למפשעה. עדיין הייתי רך, הרוס, אבל המראה של הפקרות המוחלטת והבלתי נשלטת שלה, הגניחות הפרועות והבלתי מרוסנות האלה הדליקו אותי שוב במהירות מטורפת.
באותו רגע נפתחה דלת חדר האדים ברעש. סרגיי יצא. כולו אדום, זוהר מזיעה, עם עיניים נוצצות ופראיות. אחריו, נשענת על המפרק, יצאה לנה. שערה היה פרוע, סימני זיפים טריים הסמיקו על צווארה וחזה, אולי מעקיצות. היא נשמתה לסירוגין, והיה בעיניה איזושהי ריקנות, הלם וסיפוק פרוע בו זמנית.
דירות דיסקרטיות קפאו על מפתן הדלת וצפו בנו. אחרי שאשתם יושבת על פניה של חברתה הטובה ביותר, אחרי שאני, בעלה, לועסת את הכוס שלה בחמדנות מטורפת.
סרגיי צחק בצרידות.
“ובכן, אני מסתכל, לא התגעגעת לכאן! זוז, יש מקום לכולם.”
הוא ניגש, הסכר הענק שלו, שכבר נרגש שוב, היה ממש מול הפנים שלי. הוא העביר את ראשו על הלחי שלי, בגסות, בצורה מארחת.
“קדימה, פתח את הפה, חבר. מכיוון שאנחנו משתנים, כל כך מלאים.”
